1.הסיבה הראשונה שבה תוקעים בשופר היא כדי להפתיע את הקדוש ברוך הוא להיות מלך עלינו.
לפני שמרוויחים מלך, אנחנו מריעים בחצוצרות. ידוע שבראש השנה אנחנו מנקים את הקדוש ברוך הוא להיות מלך כמו שכתוב "ומלוך על כל העולם כולו בכבודך" שאנחנו אומרים בתפילה של ראש השנה.
ולכן כשאנחנו מנקים את הקדוש ברוך הוא להיות מלך לנו אנחנו תוקעים בשופר כיאות להסכמה להמלכתו של הקדוש ברוך הוא.
2. הכנסת פחד ומורא ביום הדין:
ידוע ש לפני שיוצאים למלחמה אנחנו תוקעים בשופר בכדי להודיע שישנה מלחמה.
הידיעה של מלחמה מכניסים מכניסה פחד ואימה בלב השומעים את השופר, וכן גם ביום הדין שהוא ראש השנה אנחנו רוצים שיכנס פחד בכדי שאנחנו נחזור בתשובה ביום הדין.
3. זכר למעמד הר סיני:
אנחנו יודעים שכתוב בתורה "וקול שופר חזק מאוד" שם זה למדים שבמתן תורה היו קולות של שופרות.
עניין השופר במקרה זה בעל לתזכר אותנו על מעמד הר סיני ועל כך שאנחנו מקבלים על עצמנו עול תורה ומלכות שמיים לפני יום הדין.
4. זכר לעקידת יצחק:
ידוע שבמעמד עקידת יצחק, רצה אברהם אבינו לעקוד את יצחק על המזבח, לאחר שנגמר הניסיון הזה תבלו הקדוש ברוך הוא במקום להקריב את יצחק בנו לקורבן להקריב תחתיו אייל.
בכלל שאנחנו תוקעים בשופר בראש השנה אנחנו נזכרים באותו מעשה של עקידת יצחק ונזכרים במסירות הנפש הן של יצחק, ואין של אברהם אבינו לעקוד את בנו יחידו אשר אהב.
בזכות זה יזכור אלוקים אותנו לטובה ולברכה.
5. זכר ליום הדין הגדול שיבוא לעתיד לבוא:
כתוב בנביאים שביום הדין שיהיה לעתיד לבוא יהיה "יום שופר ותרועה".
ידוע שאחד מהדברים שמזכירים לאדם לא לחתום הוא מה שנאמר בפרקי אבות " לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" (פרקי אבות ג), ואם כן כשאנחנו תוקעים בשופר אנחנו נזכרים שלעתיד לבוא ביום הדין הקדוש ברוך הוא גם כי אני תקע בשופר ודבר זה להזכיר לנו שאת עתיד הקדוש ברוך הוא לשפוט את מעשינו ולפיכך אנחנו נחזור בתשובה.
6. להזכיר לנו את ימות המשיח:
כתוב בנביא " והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול" שאומר שלעתיד לבוא שהקדוש-ברוך-הוא לגאולת עם ישראל מהגלות האחרונה יהיה קול שופר חזק שעליו אחרי זה נאמר "ובאו האובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצרים" ובעצם בכך אנחנו נזכרים שעתיד הקדוש ברוך הוא לגאול אותנו בקרוב ממש.
